משבר הקורונה והאתגר של הריחוק החברתי, הציבו אתגר חדש לצפרים. יש הרואים בו אתגר, ויש אחרים הרואים בו הזדמנות.  האם אפשר לבצע צפרות לשמה ב-100 המטרים של קרבת הבית?

באנגלית קיימות שתי מילים לצפרות. Birding (צפרות) ומילה נוספת – Birds watching (תצפית בציפורים). לכאורה, שתי מילים לאותה פעולה. לעניות דעתי,  אילו שתי זוויות ראייה שונות לחלוטין אחת מהשניה. כל זווית ראיה נשענת על זהות תפקודית אחרת לגמרי.

מרבית הצפרים נוטים לזווית הראיה האקטיבית המאפיינת Birding. צפרים כצפרים, יאספו באופן פעיל ושיטתי מידע, יצאו ל"טוויצ'ים" בעקבות נדירים, ויחתרו לתהילת הגילוי הראשוני של תופעה צפרית. הפליאה שלהם בתחום, תתמקד בהישג הצפרי. הישג לצפר עצמו, הבנתו, מיומנותו המקצועית, והעניין המדעי העובדתי של פרטים ותוקף נתונים. בעולם פרטים זה יש מאבקי כוח בין צפרים על שליטה במידע ונטיה ליצר סטטוס ידע עובדתי. נראה שזהות תפקודית זו משתלבת היטב, בעידן המודרני בו סטטוס הידע והפיכת מידע לידע הוא מקור מוטיבציוני רב חשיבות. אני עצמי חוויתי אימוץ זהות זו פעמים רבות. יצאתי לדרום בעקבות כחל אפריקאי. נסעתי לאילת לצפות בפלמינגו שחור. ספרתי דורסים בנדידה בבריה ועוד כהנה וכהנה. כל שנה אני ממשיך לחתור לראות ראשון כתלי במצוקי ארבל ומלכילון האורנים בביריה.

לעומת פעילות זו, קיימים צפרים אחרים שמאמצים לעצמם את הזהות התפקודית של הצופים בציפורים.  אלה מאיתנו, אשר ישתהו ויתמקדו באינטרקציה עם העוף . יחתרו לחתת  תקשורת טבעית בתדרים סמויים העוברים בין בעלי חיים. השחרור מתריע על סכנה לקן ב"נדנוד" קולי, אך כשיופיע חתול או נץ, ישמיע קריאת "סייייי" ארוכה המתריעה על סכנה החוצה רמות נוכחות. יש כאן נוכחות אחרת, מעבר לקיום הפרט. יש מארג תקשורת מורכב בין בעלי חיים. מארג המוגדר בכאן ועכשיו וקובע התנהגויות ושיחרורן. נוכחות בכן ועכשיו של בעלי חיים, היוצרת קשר עם הסביבה בחוויה זורמת יחדיו. נוכחות מיוחדת של אחד מתוך מכלול זורם, זה למעשה משחק החיים הרחב בטבע.

עוף  "זורם" עם סביבתו באופן מלא כאשר הוא "מצוי בנוכחות". להימצא בנוכחות פירושו  להיות בחיבור ממקום אחר עם הסובב . חיבור למארג החיים על כל מרכיבי הסביבה –  עופות, אנשים, חיות, צמחים, אדמה, מים אויר.  זו הזמנה לשהות  בשלווה ובקשב יחד עם כל הסובב. נוכחות שפירושה השתייכות. וגם כאשר בהשרדות האישית, הפרט טורף, או מתגונן, מנהל מאבק או מתריע על סכנה לכולם, הדברים נעשים בחיבור משתלב ולא בסתירה. בעצם התקשורת עם אחרים,  הוא מצטרף ל"זרם" הסביבה.  בעלי חיים בטבע יוצרים מעין נוכחות של "נפש רחבה" הנעה בין הרמוניה ושלווה ופעולות הישרדות סותרות. בעלי חיים לא יכולים לשהות כל הזמן בפעילות חמקנית והשרדותית. צבאים ליד אריה ירעו בנחת ויזהו בדיוק את הרגע בו ה"נפש הרחבה" יוצאת מהמרחב המשותף למרחב הפרטי המתקיים שפירושו צייד. קיית דינמיקה של תנועה ומצבים המתבססים על מארג תקשורת מורכב, ש"זרימה" היא חלק חשוב בו. גם הצפרים הצופים המודעים, ישתהו וישעו פעילותם וינסו להתחבר ל"נפש הרחבה" הזורמת של העופות. העיסוק המתגמל עבור צפרים מודעים,  הוא הקשר המיוחד בו עוף ואדם, שמתרגמים לסקרנות הדדית תקשורת וזרימה יחדיו.  נוכחות שבקרבה מה שצלמי טבע קוראים "דיגמון". זכור לי שיצאתי עם צפר מעולה ידוע- ליאור כסליו,  לסיור צפרות בעקבות האווז הקטן. לליאור יש ידע רב בידיעה כיצד ליצור נוכחות מתקשרת. אני זוכר את הפליאה שלי שליאור הביא קבוצה גדולה, לקרבת האווז,   למרחק צילום של 6-8 מטרים. הפליאה שלי מהתהליך אותו הנחה ליאור,  למעשה החזירה אותי בזמנו לעסוק בצפרות. ניתן לאמר שאפשר להפיק מצבי זרימה באינטרקציה עם עופות. בחינה מדודקת של פעולות צפריות תראה שיש חמישה סוגים של נוכחות במעשה הצפרי, ואילו הם:

נוכחות מדרגה ראשונה- נוכחות העצמי.
צפרים אשר יחתרו שלפעולות אקטיביות מנוכרות מהצורך באינטראקצי, אשר מטרתן העיקרית הוא צילום מצב ותיעוד של שפע ותפוצה. זו הצפרות הקלאסית המאפיינת Birding- צפרות. הגישה כאן במאמר הבובריאני "אני והלז". אני והעוף בשטח. הדגש על צרכי העצמי. צפרים כאלה יהנו מהמעשה צפרי זה, לרוב ללא מודעות שהם חותרים למעשה לאינטרקציה זורמת עם הציפור, ולא לתעוד נוכחותה.

נוכחות מדרגה שנייה, נוכחות "אני האדם, אתה העוף".
מודעות סקרנית הדדית המביאה לקרבה ראשונית בין הצופה לעוף. כאן מתחילה ה"תצפית" בעוף. מיקוד הצופה בעצמו וצרכיו ה"מדעיים", מתחלפים במהירות בהקשבה והתבוננות סקרנית מעמיקה בעוף. מתחיל התמקדות אמיתית בתנועה וסדרה, לקולות שהעוף שמיע, לאינטרקציה שלו עם עופות אחרים ועם הצופה הבלתי מתערב שבסביבה. תשומת לב הצופה היא לחוקיות של התנועה שפירושה התנהגות. במצב זה יצמצם הצופה את נוכחותו האקטיבית.  או ישהה תנועה וימתין לעוף להתרגל לנוכחותו. מניסיוני לאחר 20 דקות של השעיית תנועה והשתהות, יתקרבו העופות ויגלו נוכחות סקרנית שפירושה חתירה לאינטרקציה עם הצופה.

נוכחות מדרגה שלישית. נוכחות 360 מעלות.-
המשתהים הטבעיים, יגיעו גם לנוכחות הוליסטית אותה נכנה נוכחות 360 מעלות. . נוכחות זו מגייסת את כל חושי הצופה ומביאה אותו ליצר תדר משותף של קבלה בינו לבין הציפור. נוצרת כאן "נפש רחבה" של נוכחות משהה, היוצרת פליאה מעצם הרגשות הנוצרים במרחב הגילוי המשותף. עופות עושים זאת בצורה טבעית ולעיתים יחתרו למגע אינטראקטיבי סקרני ללא חשש. הם מזהים סכנה ומבדילים בינה לבין נוכחות מקבלת ואפילו מיטיבה. לנוכחות זהו ערך אדפטיבי. היא כנראה אחת המגינים של העופות ומאפשרת להם לחסוך אנרגיה מיותר בחשש ופחד שימנע מהם להיזון, להתרבות ולקיים אורח חיים מלא. החתירה לנוכחות מיטיבה זו קיימת גם בנו. העיור, הסטרס והלחץ בחיים המודרניים. ההשתנות המהירה. מערכי אינטרקציה חסרים המנסים להתבצע כנוכחות וירטואלית, יוצר לחץ בלתי רגיל על אנשים. לדעתי העיסוק בצפרות מנסה לשקם את עצמיותו של הצפר באמצעות חתירה לנוכחות מסוג זה. חיי הצפריים מלאים בחוויות נקודתיות של מפגש ממקום אחר כזה. כתבתי בבלוג זה על מפגש עם חטפית אפורה. בקוסטה ריקה חוויתי מפגש עם טנג'יר בשדה שהפעים את נוכחותי. בקורונה אני נפגש כל העת עם משפחת צופיות בקינון, ומנהל עימהם שיח ושיג סמוי, מתגמל. לרוב צפרים לא יבינו מה מושך אותם. גם העיסוק בעופות נדירים יש עמו כמיהה לנסות ולבחון אינטרקציה ממקום אחר זה כנראה מתגמלת נפשית ומביאה את הצפר לאיזון עם עצמו ועם העולם.

הנוכחות רביעית . נוכחות רפלקטיבית מודעת-
נוכחות המתרגמת את החוויה לתימות, רעיונות, מילים , תמונות ונרטיבים. נוכחות המנסה לתת סימני דרך להפקה מהירה יותר של אינטראקציית "נפש רחבה". התנסויות רבות בנוכחות הרביעית יביאו את הצופה לחוויה חושית של התחברות לעולם ותחושה של הרגשת דופקו של העולם. זוהי חוויה ששמנים בדרום אמריקה, אנשי טבע אלומים ואנשים המחוברים למימדים הרוחניים הטבעיים יחוו. זוג הצופיות בחצר ביתי מקננים. אני נוהג לצפות בהן מאוהל מסתור. הצופיות מכירות אותי ואת האוהל וישבו עליו ויכריזו בקול על טריטוריה. אני יוצא כל בוקר בבהוקר המוקדם. ביום בו אינני יוצא, יבוא הזכר לפתח הבית ויקרא בקול גדול שאצא. נראה לי שנוכחותי באוהל, היא לפרשנותם, מעין התנהגות מקבילה לישיבה בקן ענק כאשר ה"מקור" העדשה הגדולה מואה החוצה. כאשר הם התקשרים עמי אני חש בחווית הקשר ומהות הנפש הרחבה ממש בגופי. סיטואציה המביאה אותי להרגשה שהכל בסדר גם בעולם ללא סדר, כמו בתקופת הקורונה.

נוכחות חמישית, "זרימה" חד עם העולם-
ההרגשה של לזרום ולהיות חלק מדבר גדול ממך ומצרכיך. לצוף ולרחף בהרגשה מעל ובתוך, הכאן ועכשיו , ולזרום בהוויה אחידה עם העולם. חוויה אופורית ללא תחושת זמן, עם תחושת 100אחוז של הצלחה, שיא ההישג העצמי של הקיום מעל הקיום. אפשר להגיע לתחושות כאלה בצפרות המשתהה.

נראה לי שקיימת כמיהה צרובה ב-DNA של כולנו ליצירת אינטרקציות טבעיות אלה. זוהי מורשת השרדותית משהו הקיימת בכולנו ואיבדנו אותה . הקורונה הביאה אותנו למצבי קיצון בו הוכרחנו לחזור למקורות הטבעיים ולמצוא את עצמנו. זוהי סוגיה של הישרדות פנימית שחוסר האיזון בנפשנו כולנו מוסבר בשל חוסר האינטרציה הטבעית הרחבה עם בעלי חיים. 100 מטר קורונה הינם הזדמנות פז לחזור ולשחזר דרכי תקשורת נחוצים אה. דווקא הצמצום ביכול האקטיבית מכריח אותנו לחזור לעצמנו ולפליאהה מהטבע העירוני הקטן אך הגדול בהזדמנויות ליצירת קשר משמעותי אחר.

100 מטר של בידוד חברתי, הכריחו אותנו ל-100 אחוז השתהות זורמת עם עופות במרחב המצומצם. סכנת החיים בקורונו נלחמת בסכנת האין חיים, בעולם מואץ ומנוכר המרוכז בהוויה של היעלמות הטבעי והגברת החוסר טבעי. ראוי לנצל זמן חסד זה כהזדמנות בין האחרונות ליצירת נפש רחבה עם הקטן והמצומצם אך המשמעותי, בקרבה העטופה בבידוד החברתי משהו מבני האדם. הפליאה מהקיים לידנו , אך משמעותי לעין ערוך, מובטחת, כל עוד תיווצר השתהות ונוכחות מיטיבה מצומצמת הנותנת גם לאלה בסביבה לגדול.

ברכת הצלחה בחתירה לנוכחות מיטבית בחצר הבית, בין השוכנים הטבעיים. איחולים מקרב הלב שתשיגו את חווית ההישג האמיתי של תחושת הזרימה, חד עם העולם ולו לזמן קצוב. חוויה ממקום אחר,  הטוענת את האני בכוח ואנרגיה להמשך ההתמודדות ההישרדותית בזמן המואץ מואט.